אימון אישי הוא הדרך הממוקדת והמעצימה לגלות את הכוחות הפנימיים שלך, לפרוץ דפוסים מעכבים, ולהגשים את עצמך בתחומים שונים בחיים.
קצר ולעניין
♥ הרבה מאוד תגובות שלנו נובעות מדפוסים ואוטומטים שעוצבו במערכת הישרדותית עתיקה במוח שלנו.
זה לא "באג", זה "פיצ'ר" – זה נועד לעבוד ככה.
♥ לפעמים, הכלים הרציונליים שאנחנו רגילים להשתמש בהם פשוט לא מספיקים כדי להתמודד עם זה ביעילות.
♥ אימון אישי עוזר לך להבין את ההיגיון הייחודי של הרגשות שלך, ולהשתמש ביכולת אנושית ייחודית שנקראת בשם המפוצץ "מטה־קוגניציה", ובלשון פשוטה : היכולת להתבונן על עצמנו מהצד.
היכולת הזו יוצרת מרווח ומרחב קריטי, שמאפשר לבחור אחרת בפעם הבאה, במקום להגיב על "טייס אוטומטי".
♥ המטרה באימון רגשי היא לא לשנות אותך או להפוך אותך למישהי אחרת.
המטרה היא לעזור לך לחזור ולהתחבר למי שאת, לשחרר את הרעש והביקורת הפנימית, ולחזור לתחושת ניהול עצמי ובחירה.
♥ האימון משתמש בכלים פרקטיים שעובדים עם הגוף והחוויה, ולא רק עם המחשבה.
וזה רלוונטי במיוחד לנשים שמגדירות את עצמן כרציונליות ו"עובדות מהראש"
יש "הגיון בשיגעון" - מסע אימון אישי רגשי רציונלי (הסיפור שלי)
אימון אישי לא היה אצלי אף פעם ברשימת ה- “מה לעשות כשאהיה גדולה”, והוא גם לא הופיע בתוכניות הקריירה שלי כעורכת דין. לפני כשלושים שנה, כשהתחלתי, די במקריות, להיחשף לעולם ההתפתחות האישית, כל העוסקים בתחום – ובעיקר אלו שעסקו במה שנקרא היום אימון אישי – היו מזוהים בעיקר עם רוחניקיות ותמהוניות, וכל הנושא היה אפוף בארומה של "כת"…
בשנות העשרים המאוחרות שלי, הייתי במקום שבו כלפי חוץ הכל נראה "מתוקתק": עורכת דין מוערכת, שלושה ילדים קטנים, בן זוג עורך דין גם הוא, וחוג חברים שרובו אנשים שמעריכים בעיקר פרקטיות וציניות – רואי חשבון ועורכי דין. הסביבה שלי הייתה רחוקה שנות אור מהעולם הלא ממש מדובר הזה של התפתחות אישית ובוודאי שלא מהשפה של אימון אישי.
הכול היה ממשיך באותו מסלול – אלמלא מצאתי את עצמי, להפתעתי, במקום מאוד לא מוכר.
תמיד הייתי מהנשים האלה ש"יודעות מה לעשות". יש בעיה – יש פתרון. יש התלבטות – בודקים, מחליטים, מתקדמים. ניהלתי דיונים, התמודדתי עם סכסוכים, קיבלתי החלטות רציונליות גם ברגעים לחוצים. ופתאום, בבית, מול הילדה שלי – הדברים לא עובדים, ואני לא יודעת למה, ולא יודעת מה צריך לעשות אחרת.
לא משנה מה ניסיתי, זה פשוט לא עבד טוב. כאילו כל הכלים שהיו לי פשוט לא היו רלוונטיים יותר – הבנתי שאני צריכה משהו שמבוסס על מבט אחר. מבט של אימון אישי, גם אם אז עוד לא ידעתי לקרוא לו בשם הזה.
הקשר עם הבת הבכורה, שהייתה אז בת חמש, הציף תחושות שלא ידעתי מה לעשות איתן. כל ניסיון לתקשר היה עולה על מסלול לפיצוץ, כל שיחה פשוטה הפכה לשדה מוקשים עם כעסים ובכי (הרבה פעמים שלה, אבל לא פעם גם שלי).
הרגשתי שאני משקיעה את כל כולי – ובכל זאת, משהו לא עובר. לא הצלחתי להבין אותה, לא הצלחתי להבין מה אני עושה לא נכון.
וברגע הזה, שבו כל מה שידעתי הפסיק לעבוד, הבנתי כן דבר אחד – זו האחריות שלי. אף אחד לא יפתור את זה בשבילי.
אם אני לא רוצה להיות "האמא הכי גרועה בעולם" או "להרוס לבת שלי את החיים" – שאלו היו המחשבות שהסתובבתי איתן כל הזמן – אני חייבת ללמוד משהו חדש. משהו אחר ממה שאני יודעת כרגע. אולי גישה אחרת, אולי הקשבה מסוג אחר – בדיעבד, זו הייתה בדיוק נקודת הכניסה לעולם של אימון אישי, גם אם זה התחיל בתור חיפוש פנימי מאוד פרטי.
כשהבנתי שמה שעבד לי תמיד פשוט הפסיק לעבוד – הבנתי גם שזו האחריות שלי למצוא דרך חדשה.
תחילתה של הדרך הזאת היא בהסכמה לעבור עם עצמי אימון אישי רגשי. שיעזור לי לכווננן את המערכות הפנימיות, שנראה היה שיצא משליטה ואיזון.
לא הפכתי לאדם אחר. למדתי את עצמי טוב יותר. למדתי לזהות מתי אני מגיבה ממקום אוטומטי, מתי אני מופעלת מפחד או מצורך שאני לא שמה לב אליו, ואיך להתחבר שוב לתחושת הבחירה. כי אנחנו כל הזמן פועלים מבחירה, אבל הרבה פעמים אנחנו לא שמים לב שזה מה שאנחנו עושים.
אימון אישי לא משנה אותך – הוא עוזר לך לשים לב. להיזכר מי את, ולהעז לחיות משם.
שינוי פוקוס: מחיפוש צדק למציאת חיבור - עורכת דין שהופכת להיות מאמנת אישית
אף פעם לא חשבתי שאמצא את עצמי בתפקיד כזה של מאמנת אישית, בטח לא במיקוד רגשי. השפה הרגשית בכלל לא הייתה חלק מדובר ביומיום שלי, וככלל רגש לא נעים היה משהו שצריך לראות בעיקר איך שולטים בו ומנטרלים אותו.
וכמו שכבר אמרתי, זה לא באמת עבד, כפי שראיתי ביחסים עם הבת הקטנה שלי.
ומאותו רגע של מבוי סתום שהניע אותי לשאול מחדש מה אני יכולה לעשות אחרת התחיל מסע – מרגש, מבלבל, מלמד – שהוביל אותי לעולם של התפתחות אישית ובסופו של דבר גם לעיסוק בתחום של אימון אישי.
מסע שבו למדתי לזהות את אבני היסוד של הבית הפנימי שלנו – הרגשות, הצרכים, התחושות, האמונות – כל זה יחד עם ההבנה של איך עובד הרציונל של הרגש, שהוא שונה לחלוטין מההיגיון של המחשבה.
במהלך השנים, רכשתי הכשרות מקצועיות רבות, והעמקתי בכלים מגוונים בין היתר:
♦ שיטת המצפן של ארנינה קשתן
♦ תקשורת מקרבת (NVC)
♦ התדר של המניקסים
♦ העבודה של ביירון קייטי
♦ NLP בגישה של יוסי קדמי
♦ EMP בגישה של אוריה בק
ועוד ועוד
היום, מתוך כל מה שלמדתי והתנסיתי, אימצתי את הכלים והגישות שראיתי שהן נותנות לי את התוצאות הכי יעילות, ואותן אני מביאה לעבודה שלי בתור מאמנת אישית.
בזכות השילוב הזה, אני יכולה להציע "תהליך לייזר" – אימון אישי בדגש רגשי ממוקד ב-5 פגישות בלבד. וכן אני רואה לא פעם שתהליך לייזר ממוקד הוא מספיק מדויק ומאפשר לגעת בדיוק בלב העניין.
זה לא קסם. זה לא להפוך להיות פתאום לאדם אחר. אבל זה הדבר שהרבה פעמים בדיוק מספיק, במיוחד לנשים שמגדירות את עצמן כשהן ש"עובדות מהראש", או "רציונליות", ורוצות לשנות משהו, לעשות את זה יעיל, בבהירות, בלי להתפזר.
כשיש לך קול בראש שאומר "בטוח אפשר גם אחרת" מאמן אישי יכול להיות האדם הנכון בזמן הנכון לתת לך יד בדרך
מאמן אישי רגשי הוא לא אדם שמחזיק בפתרונות, וגם לא מישהו שבא ללמד אותך איך להיות “נכונה יותר” או “טובה יותר”.
מאמן אישי רגשי כן יודע לעזור לך לכוון את הפנס הפנימי של תשומת הלב שלך לאותן פינות מוסתרות, שכנראה אפילו לא ידעת שאת לא מכירה בעצמך…
שיחה עם מאמן אישי רגשי מאפשרת לך להיות במרחב שקט, שבו סוף סוף מותר לך להפסיק לחשוב מה חושבים עלי, ולהתחיל להקשיב
למה באמת את חושבת על עצמך.
לפעמים, השאלה הראשונה שיכולה להניע מהלך של שינוי שמחזיק לאורך זמן היא לא "מה אני אמורה לעשות?" אלא "מה אני באמת מרגישה?", "מה חסר לי?", "מה באמת חשוב לי?".
וזה בדיוק קורה ברגעים הכי קטנים – את מוצאת את עצמך צורחת על הילדה שלך רק כי היא שכחה לקחת סוודר. או אומרת "כן" לעוד פרויקט בעבודה כשמה שאת באמת צריכה זה הפסקה. את שומעת את עצמך מגיבה – ושנייה אחר כך, את לא מבינה למה אמרת את זה בכלל, ומאיפה יצאה ממך ה"מפלצת" הזאת…
ההתנהגות שלנו היא התוצאה הסופית של תהליך פנימי, והיא רק "קצה הקרחון שמבצבץ מעל פני הים".
המקור של ההתנהגות שלנו – הבסיס של הקרחון – הסיבה והמניע כולם נמצאים בתוכנו, לרוב מוסתרים מהעיניים שלנו, כי אנחנו לא שמים לב, ולא מתבוננים בעצמנו, בטח לא בעיניים טובות ואוהבות.
זה המקו שבו נכנס מאמן אישי רגשי, ועוזר לך להתבונן ללא הלקאה עצמית על המרחב הזה שבין הרגע שקרה משהו לבין מה שקדם לו שעיצב וייצר את התגובה ההתנהגותית שלנו.
המרחב הזה מאפשר לעצור, להתבונן, להבין, ולבחור אחרת בפעם הבאה.
מאמן אישי לא לוקח אחריות על החיים שלך – הוא עוזר לך לקחת אותה בעצמך, בלי אשמה, בלי שיפוט, ובלי ליפול שוב לדפוס הישן של לרצות את כולם חוץ מאת עצמך.
בתוך תהליך של אימון אישי, מאמן אישי רגשי עוזר לך להקשיב לא רק למילים שלך, אלא גם למה שנמצא מתחת להן – את מתחילה לחזור לתחושת הניהול העצמי שלך צעד אחד צעד.
לא בצעקה, לא במהפכה. בבהירות. בצעד קטן של כנות וקבלה.
מאמן אישי לא בא לשנות אותך – הוא מזכיר לך מי את מתחת לרעש, מתחת לעומס, מתחת לכל מה שחשבת ש"צריך". וכשאת מסתכלת על עצמך בעיניים טובות ובכנות עצמית, את חוזרת לתחושה שיש לך בחירה.
לא מתוך אילוץ. מתוך חופש.
מאמנים אישיים בדגש רגשי יודעים: המוח מעדיף אוטומט – אבל את יכולה לבחור אחרת
לפעמים אנחנו מרגישות שאנחנו פועלות על "טייס אוטומטי", נשאבות שוב ושוב לאותם דפוסים, מגיבות באופן שאנחנו לא אוהבות – ואז מגיעה הביקורת העצמית. כאילו אין לנו שליטה.
אבל מה אם זה לא את? מה אם זו מערכת הישרדותית שפשוט עושה את עבודתה?
מאמנת אישית רגשית יכולה לעזור לך לראות את זה אחרת.
להבין שהמוח הרגשי שלך פועל במצב הישרדותי – לא כי את חלשה, אלא כי הוא מתוכנת להגן עליך.
אפילו חוסר נעימות יומיומית עלול להפעיל את המנגנון העתיק של "הילחם, ברח או קפא". זה לא באג – זה פיצ'ר.
מאמנת אישית במיקוד רגשי תעזור לך לראות איך ההיגיון הרגשי שונה מההיגיון המחשבתי, איך ההרגלים מקבלים שליטה, ואיך דווקא בתוך ההכרה הזו – מתחילה האפשרות לבחירה.
מאמנים אישיים שעוסקים באימון רגשי יודעים שברירת המחדל של המוח היא להיצמד למה שמוכר. הרגלים צורכים פחות אנרגיה, ולכן הם נוחים למערכת. שינוי, לעומת זאת, מרגיש כמו מאמץ – ממש כאילו צריך לעצור גלגל מסתובב ולהתחיל להניע אותו לכיוון ההפוך.
לרוב, שינוי מהותי קורה רק כשהמצב הנוכחי כואב מספיק כדי לא להישאר בו. אבל החדשות הטובות הן שאנחנו לא צריכות לחכות למשבר כדי להתחיל להשתנות.
מאמנים אישיים שמים דגש על היכולת האנושית הייחודית: ה – מטה־קוגניציה – היכולת להתבונן בעצמנו מהצד.
זו בדיוק היכולת שמייצרת את הפתח לבחירה חדשה – בין מה שקורה לבין איך נגיב בפעם הבאה.
מאמנים אישיים רגשים מלווים נשים בתהליך שמחזיר להן את התחושה שהן שוב מנהלות את החיים – לא רק מנסות לשרוד אותם..
כלים פרקטיים ש"מדברים" בשפת הגוף והמוח - איך עובדים אימונים אישיים בגישה רגשית
אימונים אישיים בדגש רגשי לא נשארים ברמת ההבנה – הם נכנסים לעומק הגוף והחוויה.
המפגש הוא לא רק עם התובנות, אלא עם המקומות בתוכך שפועלים על אוטומט, לעיתים בלי שאת בכלל שמה לב.
נשים רבות מגיעות אליי בתחושה שהן חיות במצב מתמיד של "הישרדות", כאילו הן צריכות להוכיח את עצמן כל הזמן או "להחזיק הכול". לא פעם, מתאמנת משתפת אותי בתחושת חיים בקצוות של "חיים או מוות", במיוחד בכל מה שקשור לעבודה ופרנסה.
מנהלת בכירה הגיעה כי היא הרגישה שהיא לא באמת פועלת ממקום של רצון אישי. היא אמרה שמה שלא נחשב "הישרדותי" – למשל קורס שחייה או לימודי העשרה או זמן פנוי ככלל – מתויג אוטומטית אצלה כ"פלז'ר" שאין לו מקום. גם כשעשתה דברים שהיא רצתה, היא הרגישה אשמה או מתוסכלת. ומעל הכל, ריחפה קבוע עננה של ביקורת עצמית.
בתוך מסע של אימונים אישיים, התחלנו לחקור את ההרגל הזה. גילינו יחד שהמוח הרגשי שלנו מפרש כל תחושת אי-נוחות כאיום – תוצאה של מנגנון הישרדותי עתיק שנועד להגן עלינו. ולכן, כשמישהו בסביבה מגיב לביקורת במתקפה, או כשהיא עצמה מרגישה צורך להתגונן או לתקוף – זה לא כי היא חלשה או מגזימה. זה פשוט המוח שלה מנסה לשמור עליה.
באמצעות יכולת המטה-קוגניציה – היכולת להתבונן בעצמנו מהצד – האימונים סייעו לה לזהות את הדפוסים ולבחור תגובה אחרת. היא התחילה להבחין מתי היא פועלת מתוך חשש, ומתי מתוך בחירה. זה מה שייחודי בגישה של אימונים אישיים רגשיים: לא רק שיחה, אלא תרגול בפועל של הבחירה מחדש.
העבודה איתה כללה גם כלים גופניים, כמו נשימה מודעת, ותרגול של "הרגיע את המוח" : "זה לא מסוכן לי כרגע להרגיש רגש לא נעים". נשמע פשוט – אבל במצבים של סטרס, משפט כזה יכול לשנות הכל.
היא גם למדה לזהות את הקול של הביקורת הפנימית, וליצור לו מרחב מבלי שהוא ינהל אותה.
היא הבינה שהאתגר שלה הוא לא חוסר רצון אלא עודף ביקורת עצמית.
המטרה העמוקה שלה באימון הייתה לחזור לתחושת ניהול עצמי וחופש, היא גם ראתה שהאתגר שלה לא נובע מבהכרח מבעיה של "חולשה", אלא כתוצאה מהרגלים שמושרשים עמוק במבנה העצבי שלה.
כי זה בדיוק העניין: אימונים אישיים מהסוג הזה לא שואפים להפוך אותך למישהי אחרת – אלא לעזור לך לחזור למי שאת באמת, מתחת לכל ה"צריך" וה"הספקתי או לא הספקתי". האימון הוא תהליך של חידוש הקשר עם עצמך, עם הרצון, עם הרגש ועם הגבולות שלך. כל זה מתרחש בקצב שלך, בדרך שלך.
פתאום את קולטת משהו על עצמך שלא ראית קודם, פתאום נוצרת בהירות. זה קורה לא מתוך פתרון חיצוני, אלא מתוך חיבור פנימי, והתהליך הזה משלב כלים פרקטים שמבוססים גם על הבנת מנגנון העבודה של מערכת העצבים שלנו, למשל:
♥ עבודה עם תחושות גופניות של רגש – לזהות בגוף את הרגש ולהתיידד איתו, במקום להילחם בו.
♥ ויסות בעזרת נשימה מודעת – להפחית את תגובת ההישרדות באמצעות נשיפה איטית (כמו דרך קשית).
♥ הכרה שבטוח להרגיש – להזכיר למוח שזה לא מסוכן לנו להרגיש רגשות של כאב, למרות שהחיווט של ברירת המחדל הוא שכאב=סכנת חיים.
♥ שינוי אמונות בסיס – לזהות מה האמונות שמנהלות אותנו, ולבחור אמונות חדשות שמקדמות אותנו.
♥ אימון יומיומי של לשים לב להתקדמות – לאמן את המוח לזהות מה כן עובד, כדי לעגן במודעות שלנו את תחושת ההצלחה.
כי המטרה של אימונים אישיים בגישה הזו היא לעזור לך לראות ברור ובהיר מעבר להשפעות של ה"רעש" – האוטומט והביקורת.
אימון אישי הוא לא קסם, אבל לפעמים הוא מרגיש כזה. את מגיעה עם בלבול, עומס, דפוס שחוזר על עצמו – ופתאום, מבעד לשיחה, מתחיל להיפתח מרחב חדש. אני לא מבטיחה פתרונות מהירים, אבל אני כן יודעת לזהות את הסיפור שמתחת לסיפור, וללוות גם אותך לראות מה עוד אפשרי.
אם את תוהה אם הגיע הזמן – אולי עצם זה שאת כאן, קוראת, מתעניינת – כבר מרמז שכן. אז אם את מחפשת מאמנים אישיים שלא מנסים לתקן אותך, אלא לעזור לך להיזכר בעצמך – אני כאן.
את לא צריכה להתחייב לכלום. רק לקבוע שיחה.
לפעמים, כל מסע משנה חיים מתחיל פשוט בהודעת וואטסאפ קטנה.
..