ניהול עצמי: הדרך המעשית לעבור מתגובה אוטומטית לבחירה מודעת

מתאמנת שהגיעה אלי, מנהלת פיתוח בחברת הייטק ואמא לשלושה, הגיעה אחרי שמצאה את עצמה בוכה במשרד פעמיים באותו חודש, "אני לא מבינה מה קורה לי," היא אמרה, "אני אישה חזקה, תמיד הסתדרתי, ופתאום אני מרגישה שאני מתפרקת." זה הרגע שבו מתחיל ניהול אנרגיה אישית, לזהות שהסחרור מנהל אותי, ולבחור להתחיל לנהל אותו.

כשהתחלנו למפות את היום שלה, גילינו שהגלגל שלה מתחיל להסתובב כבר ב־5:30 בבוקר, כשהיא מתעוררת עם המחשבה "איך אני אספיק הכל היום?" היא קופצת מהמיטה, בודקת מיילים תוך כדי צחצוח שיניים, מכינה ארוחות בוקר תוך כדי מענה על הודעות וואטסאפ, ועד 7:00 היא כבר במצב של "ספרינט".

הצעד הראשון שעשינו: יצרנו "אי שקט" בבוקר. היא בחרה לא לגעת בטלפון בחצי השעה הראשונה מרגע שהיא מתעוררת. "זה היה כמעט בלתי אפשרי בהתחלה," היא סיפרה, "זה ממש מרגיש כמו גמילה, אבל שמתי לב להבדל, היה לי יותר שקט להתחיל את היום" זה היה תרגול ראשון של ניהול אנרגיה אישית במקטע הכי קריטי של היום.
צעד שני: היא למדה לזהות את "נקודות הבחירה" שלה. למשל, אם בעבר כשהבוס שלח הודעה "תוכלי להיכנס אליי לרגע?" היא הייתה קופצת מיד, גם באמצע משימה. עכשיו היתה עונה: "אסיים משהו דחוף ואגיע בעוד 15 דקות." ההבדל הקטן הזה הגדיל את תחושת השליטה, וזהו ניהול אנרגיה אישית בפועל.
מתאמנת אחרת, יועצת עצמאית ואמא לתאומות בגיל בית ספר יסודי, התלוננה : "הבעיה הכי גדולה שלי היא הגבולות. אני לא יכולה להגיד "לא", לא ללקוחות, לא להורים בגן, לא למשפחה. בסוף היום אני מרגישה כמו סמרטוט סחוט."

אחרי עבודה על זיהוי הדפוס, ומה הוא בא לתרום לה, החליטה המתאמנת להתאמן בלהגיד "לא" פעם אחת למשהו קטן. "התחלתי עם דברים ממש קטנים," היא מספרת, "כמו 'לא, אני לא יכולה לדבר עכשיו, נדבר בעוד שעה.' זה היה ממש לא טבעי בהתחלה, הרגשתי לא נעים " זהו שריר יסוד של ניהול אנרגיה אישית, להגן על המשאבים הקיימים. והתוצאה היתה הפוכה מכל החששות שלה. "אנשים התחילו לכבד את הזמן שלי יותר. כשאמרתי שאחזור אליהם בעוד שעה, הם חיכו. וכשכן הייתי זמינה, אני הייתי יותר נוכחת ופחות עצבנית."
היא גילתה את הכוח של "השהיית התגובה". "פעם, לקוחה שלחה לי מייל ממש עצבני בגלל טעות קטנה. האינסטינקט שלי היה להתנצל מיד, להבטיח לתקן, לעבוד כל הלילה. במקום זה, חיכיתי שעתיים. נשמתי. ואז עניתי בצורה מקצועית ורגועה. התנצלתי, אבל לא אכלתי את עצמי, והיא בסוף התנצלה על התגובה הקיצונית שלה"

מתאמנת אחרת, מורה ואמא לארבעה, הגיעה עם בעיה ספציפית: "אני מתפוצצת על הילדים כל ערב. ממש צועקת. ואז אני שוכבת במיטה עם אשמה נוראית." כשבדקנו, הסתבר ש"התפוצצות" קורית באותו טיימינג, בזמן ההכנה לשינה של הילדים. "זה כאילו יש לי כפתור שנלחץ ברגע שאני עוברת ל'מוד הולכים לישון'.." היא אמרה. אחרי שהיא זיהתה את המהלך החוזר, היא בחרה לתרגל במודע עצירה של 5 דקות לפני שהיא מתחילה לדבר על המקלחות. נושמת, שותה כוס מים "זה נשמע מגוחך," היא אמרה, "אבל זה עובד. זה כאילו שיש לי מיכל אנרגיה ספייר שמשתחרר." אימון של ניהול אנרגיה אישית הוא מנגנון קבוע שמקדים טריגרים שזיהית.

היא גם למדה לשים לב לסימנים מקדימים: "לפני שאני מתפוצצת, אני מרגישה חום בחזה. עכשיו כשאני מרגישה את זה, אני אומרת לילדים 'אמא צריכה דקה' ונכנסת לשירותים לעשות ריסטרט."
מנהלת שיווק בחברת סטארט־אפ, חיה מצב מוכר: "אני עובדת מהבית יום בשבוע, ותיארתי לעצמי שזה יהיה יום רגוע. במציאות, אני עובדת יותר קשה מהבית מאשר במשרד. אני זמינה לכולם כל הזמן." הפתרון שלה היה יצירת "גבולות וירטואליים": "קבעתי שעות קבלה לשיחות — 9:00–11:00 ו־14:00–16:00. בשאר הזמן אני לא מקבלת שיחות מהעבודה." התוצאה הפתיעה אותה: "לא רק שאף אחד לא כעס, אלא שהתחילו להעריך יותר את הזמן שאני כן זמינה. והפרודוקטיביות שלי עלתה פלאים." ניהול אנרגיה אישית הוא מפתח לשיפור יחסים, לשלום פנימי ולשיפור פרודוקטיביות.