הערכה עצמית נמוכה

הערכה עצמית נמוכה עלולה להתבטא בתחושת מחסור, וחוסר סיפוק מתמשך ויומיומי. וזה לא משנה אם מדובר במנהלת הייטק בכירה או בעקרת בית. נשואה או רווקה, אמא או לא. 

בתהליך האימון הרגשי, מזהות המתאמנות את דפוסי החשיבה האוטומטיים שגורמים להן לתחושה של הקטנה עצמית. חשוב להבין ששורש ההרגל המנטלי הזה לא תמיד קשור למאורע חיצוני “גדול”, לפעמים זו יכולה להיות איזו מסקנה שהמוח הסיק מהצטברות של מקרים קטנים.

חשיפת קיומו של הרגל מנטלי כזה, העלאתו למישור המודעות שלנו, זיהוי הטריגרים שמפעילים אותו, והבנה שהוא לא בוחן מציאות חיצונית, אלא זרקור לדיבור פנימי שחוזר על עצמו, הם המפתחות שמאפשרים לנו להפסיק להיות מנוהלות על ידו.

התמודדות עם הרגל מנטלי של הערכה עצמית נמוכה, כולל תרגילים מחשבתיים לשינוי דפוסים, משימות קטנות לחיזוק החיבור לתחושת הביטחון הפנימי, והתבוננות על מצבים המציפים את ההרגשה השלילית. הבנה עמוקה יותר של המקומות ש”לוחצים על הכפתור” הרגיש מאפשרת תגובה אחרת, שקולה ורלוונטית יותר לנסיבות הקונקרטיות שאת מתמודדת איתן כיום, עם משקפיים שהמוח שלך אימץ בהיותך ילדה קטנה, תלויה באחרים, והרבה יותר חסרת אונים.

התוצאה של טיפול בהרגל המנטלי של הערכה עצמית נמוכה, היא שינוי תפיסתי משמעותי. במקום לראות את עצמנו בעיניים ביקורתיות מדי, אנחנו לומדות לאמץ נקודת מבט ריאלית ומבינה: להכיר בחוזקות, לקבל בהבנה את נקודות החולשה, ולחוות יותר סיפוק וביטחון בדרך החיים שבחרנו.

מתאמנת שהגיעה אלי בגיל 45, זיהתה שהיא מעריכה את עצמה כלא מספיק טובה, בגלל זכרונות כואבים מבית הספר היסודי, על רקע חוסר הצלחה שחוותה במבחנים בחשבון. כאשר הצפנו את המשמעות של ההרגל המנטלי שהיא אימצה לעצמה אז, וכאשר היא יכלה לראות עד כמה הוא לא רלוונטי לאישה שהיא היום, הדרך לשינוי פנימי היתה עוצמתית ומהירה.