להיות משמעותית

רוצה שנדבר היום על תופעה מאוד נפוצה: העבודה הקשה, שעושות – בעיקר אנחנו הנשים – כדי להיות משמעותיות.

משמעותית בעבודה. משמעותית בלימודים. משמעותית כבת. משמעותית כהורה. משמעותית במערכת היחסים.

הרבה פעמים, הרבה מידי פעמים, נדמה לנו, בטעות, שהדרך להיות משמעותית עוברת דרך ויתור על עצמך:

· אולי זה בא לידי ביטוי בשעות ארוכות ואינטנסיביות מידי בעבודה, ע”ח פנאי אישי וזמן איכות עם המשפחה או חברים;

· אולי זה עשייה של דברים רק מכיוון שבן/בת הזוג שלך רוצים, למרות שלך זה לא הכי מתאים;

· בחירה בעיסוק/מקצוע רק כדי שההורים שלך יהיו מרוצים וגאים;

ההבחנה מתי את עושה כי זה נכון לך ומתי את עושה כדי להרגיש

משמעותית, יכולה להיות חמקמקה, הנה כמה סימני זיהוי:

· כשאת עושה את הדבר האם את מרגישה רגשות נעימים? האם העשייה כרגע ממלאת אותך באנרגיה או מרוקנת אותך?

· האם ההנאה והסיפוק שלך מהדבר שאת עושה מותנה בפידבק מהצד השני?

· האם את אומרת לעצמך שיש לך קושי בניהול זמן?

אם עשייה שלך מרוקנת אותך, גורמת לך להרגיש לחוצה וחסרת סבלנות, אם העדר תגובה כמו שאת מצפה לה מהצד השני, מתסכלת, מעצבנת ומייאשת אותך, אז כנראה שאת עושה מתוך ניסיון להרגיש משמעותית ולא מתוך רצון לעשות את הדבר.

לעשות דברים כדי להרגיש משמעותית זה הרגל.

התרגלת שכדי להרגיש משמעותית את צריכה לעשות משהו למען מישהו, מישהו שהוא, כמובן, לא את.

כל הרגל שלנו מתחיל ממקרה אחד, מתישהו, שבו עשינו משהו וזה הרגיש לנו מאוד נכון טוב ונעים, ואז המוח שלנו למד שזו כנראה הדרך הכי טובה להשיג את התוצאה הזאת של ההרגשה הטובה והנעימה, ומאז זו כבר "מפלצת שמאכילה את עצמה". אנחנו עושים עוד ועוד דברים באותו כיוון, מתוך כוונה לקבל את אותו ערך מוסף שקיבלנו, והרבה פעמים אנחנו באמת מקבלים אותו, אבל עם הזמן, אנחנו מגלים שלפעמים זה גובה מאתנו מחיר, ושהיינו רוצים לפעול אחרת, אבל בשלב הזה זה כבר הרגל, אנחנו כבר "מכורים". המפעל הכימי, שהוא המוח שלנו, מפעיל אותנו על אוטומט.

לשנות הרגל זה פשוט.

זה שזה פשוט לא אומר שזה קל.

הדרך לשנות הרגל מורכבת ממספר שלבים:

1. לזהות שזה אכן קורה – לראות שיש לך את ההרגל הזה; למשל שאת רגילה בדר"כ להגיד "כן" כשמבקשים ממך משהו, מבלי לבדוק עם עצמך קודם, האם זה באמת מתאים לך.

2. לבדוק עם עצמך בכנות, האם את באמת רוצה לשנות את ההרגל. זו נקודה מאוד חשובה, כי כל הרגל, יש לו תועלות מאוד גדולות בשבילנו. למשל אם את נוהגת בדר"כ להגיד "כן", אז אולי אנשים סביבך אומרים שאת מאוד זורמת וקלילה, שכייף להיות אתך, שתמיד אפשר לסמוך עליך, שאת עובדת או חברה ממש טובה…, , כדי לשנות את ההרגל, את צריכה להיות מוכנה להסתכן בלאבד חלק מהתועלות האלו שההרגל הזה מספק לך. עלול להיות שפתאום אנשים יגידו שאת פחות כייפית ממה שהיית, או שאולי יתחילו לחשוב שאת אגואיסטית…אז זו בחירה מודעת. עד כמה את באמת רוצה לשנות את ההרגל.

3. אם מצאת שאת עדיין רוצה לשנות את ההרגל, השלב הבא הוא לקבוע לעצמך מראש סימנים שיאותתו לך מתי הוא עלול לקרות שוב. כי הרגל, הוא אוטומטי, לרוב תשימי לב אליו רק בדיעבד. כי הרגל הוא אוטומטי, והוא פועל כאילו מעצמו – זה מה שאת מרגישה אולי כ"זה חזק ממני". תבחרי להתחלה משהו מאוד מאוד ספציפי ותתמקדי בו. למשל רק במערכת יחסים אחת, או בסוג מסויים של בקשות שאת כבר זיהית שהרבה פעמים לא מתאים לך לעשות, ולמרות זאת את אומרת "כן".

4. לתכנן מראש, אפשרויות פעולה אחרות, כשהסימנים האלה יתרחשו. השלב הראשון של התרגול יכול להיות בדיעבד. למשל גם אם אמרת "כן" לבקשה כלשהי, מותר לך להתחרט, זה אנושי. עצרי ובדקי עם עצמך, האם ה"כן" הזה הוא כן מלא, מהלב, או שהוא "כן" של אותו הרגל. אם הוא "כן" של הרגל, תבחרי לעשות שיחה נוספת עם המבקש/ת, ולהגיד שחשבת על זה שוב, ושאמרת "כן" כי באמת חשבת שזה יתאים, ובדיעבד, חשבת על זה שוב, וגילית שזה לא מתאים. מותר לך.

5. לתרגל לתרגל לתרגל. ככל שתתרגלי עוד קצת ועוד קצת, תתחילי לייצר במוח אוטומט חדש. הרגל חדש. הרגל של לבדוק עם עצמך, כשמישהו מבקש משהו, האם זה מתאים לך או לא.

את משמעותית מעצם היותך את.

תתחילי מלתרגל עם עצמך את המחשבה הזאת – מחשבה היא גם הרגל.

נסי משחק מחשבתי, שלוש פעמים ביום הקדישי דקה מתשומת הלב שלך למחשבה הבאה:

"לו הייתי מאמינה באמת שאני משמעותית מעצם היותי אני, איך זה היה מרגיש לי? איך הייתי פועלת? איך זה היה נראה?"

שחקי עם זה ותראי איזו השפעה מרחיקת לכת יש לזה על היום יום שלך.

אשמח לשמוע איך זה עובד לך. 

שלך,

יעל