כוחה של הקשבה אמיתית
"כשאתה מדבר, אתה רק חוזר על מה שאתה כבר יודע. אך כשאתה מקשיב, אתה עשוי ללמוד משהו חדש." ~ הדלאי למה
"בכלל הקשבת לי?"
"…ואז היא אמרה לי שהיא לא יכולה להגיע לפגישה, אז עניתי לה ש…"
חברתי הטובה מספרת לי משהו על המנהלת החדשה שלה בעבודה, אבל הראש שלי? הוא כבר נמצא בתכנון ארוחת הערב, ברשימת הקניות, ובאותו מייל שעדיין לא עניתי עליו. אני מהנהנת באופן אוטומטי, פה ושם זורקת "וואו" ו"נכון", ואפילו מוסיפה "איזה באסה" כשהטון שלה נשמע מאוכזב.
ואז מגיע הרגע המביך.
"אז מה את חושבת שאני צריכה לעשות?" היא שואלת.
"אממ…" אני מגמגמת, "מה שנראה לך נכון?"
"בכלל לא הקשבת לי!" היא מגלגלת עיניים. "שאלתי אם את מעדיפה שנזמין פיצה או סושי…"
אופססס.
למזלי היא חברה טובה, אז צחקנו על האירוע, הנחתי את הטלפון בתיק, אמרתי: "סליחה, עכשיו אני איתך ב-100%."
ההבדל היה מיידי. באמת התחלנו לדבר, ואפילו הבנתי למה היא מתבאסת מהסיפור עם המנהלת.
כשסיימנו לדבר, גיליתי שהשמיים לא נפלו, וכל הדברים שחשבתי עליהם קודם פשוט חיכו לי שאטפל בהם אחר כך.
וכן, הלכנו על הפיצה, אני פחות טיפוס של סושי
המתנה העוצמתית ביותר
הקשבה היא המתנה העוצמתית ביותר שאפשר להציע למישהו.
אחת הפעולות שהכי קשה לנו לעשות מצד אחד, ושאנחנו הכי זקוקים שיעשו בשבילנו מצד שני, היא להקשיב.
ישנה בדיחה שאומרת שנודניק הוא אדם שמדבר על עצמו בזמן שאתה רוצה לדבר על עצמך. נדמה לי שזו הגדרה קולעת לרוב צורות השיח שלנו בעולם. גם כשאנחנו שותקים בשיחה, לרוב המוח שלנו עסוק בשאלה מה נגיד למי שמדבר אתנו כדי להיראות חכמים, כדי לספר על מקרה דומה שקרה לנו, או כדי "להציל" את המספר ה"מסכן" ולפתור לו בעיה שיש לו, כי אנחנו יודעים מה נכון. או סתם כי אין לנו סבלנות לשמוע אותו וכי הוא "סתם מדבר שטויות".
כשאנחנו מספרים משהו, לרוב מה שהכי היינו רוצים זה שהצד השני באמת יקשיב לנו ובאמת ינסה להבין אותנו ולהיות אתנו בחוויה הזו שאנחנו רוצים לשתף אותו בה.
מה שאנחנו עושות במקום להקשיב באמת
- מנסחות תגובה בזמן שהאחר עדיין מדבר
- מתחברות לסיפור דומה שלנו במקום להישאר בחוויה של האחר
- ממהרות לפתור את הבעיה לפני שהבנו אותה באמת
- מסתכלות במסכים במקום בעיניים של מי שמדבר
- משלימות משפטים במקום לתת לאדם להתבטא בקצב שלו
הצמא להקשבה אמיתית
הצמא של אנשים להקשבה אמתית, כנה ולא שיפוטית הוא פשוט מדהים. עצם ההקשבה של האחר, בלי שהוא "פותר לנו את הבעיה", לעיתים מובילה מעצמה לפתרון ולהקלה שלהן אנחנו משוועים.
ההקשבה הנקייה מאפשרת למי שמדבר להתחבר לעצמו באמת, להבין את עצמו טוב יותר, ומשם לרוב ימצא את הפתרון או התשובה שנחוצים לו, מעצם הסדר וההבנה שלו את עצמו. כי לרוב אנחנו יודעים את התשובות, פשוט אין לנו מספיק שקט פנימי כדי להקשיב להן.
"לפעמים השתיקה היא התשובה הטובה ביותר, והקשבה היא המתנה הגדולה ביותר שאפשר לתת." ~ ברנה בראון
ההקשבה הנקייה מאפשרת את המרחב הזה של השקט הפנימי. מאפשרת להתרכז באמת בשאלה, ואז התשובה לרוב פשוט מונחת שם, מחכה שנסתכל באמת לכיוון שלה.
איך להתחיל להקשיב באמת?
בפעם הבאה, כשאתן מנהלות שיחה, נסו לזכור איך הייתן רוצות שיקשיבו לכן. אמצו את שריר ההקשבה הנקייה, ותרגלו להקשיב באופן הזה לאחרים.
בשביל התרגול, כדאי להתחיל עם לתרגל הקשבה יומית מודעת עם אדם קרוב אחד – ילד, בן זוג, חברה – ולראות מה קורה.
הקשבה נקייה היא הבסיס למערכת יחסים כנה ותומכת, לחיבור אנושי אמתי.
ומה כולנו רוצות אם לא חיבור אנושי?
נסו את זה, אשמח לשמוע איך זה משפיע.
תוכלו לשתף בתגובות או לשלוח לי הודעה – אני מקשיבה!
מחכה לשמוע מכן, יעל
