"דמייני: את מתעוררת עם כאב גב. אין ספק – מתקשרים לרופא. אבל כשאת מרגישה בודדה או דחויה בסוף יום עבודה… מה הפרוטוקול אז?"
הגיינה רגשית: הבריאות שאף אחד לא לימד אותנו לטפח
מאז ילדותנו לימדו אותנו כללי היגיינה בסיסיים – לצחצח שיניים פעמיים ביום, לחטא פצעים כשנופלים, ולטפל בשברים עם גבס וזמן החלמה. אנחנו יודעים בדיוק מה לעשות כשהגוף כואב או נפגע.
אבל מה קורה כשהנפש נפגעת?
הפצע השקוף: כשהנפש כואבת אבל אין גבס לרגשות
כשחווינו במהלך היום בדידות, דחייה או כישלון – התגובות שקיבלנו היו שונות לגמרי:
- "אל תשימי לב"
- "קורה, זה יעבור"
- "מה את עשית שגרם לזה?"
לא לימדו אותנו לטפל בפציעות הרגשיות. במקום זאת, למדנו להדחיק ולהמשיך הלאה. הבעיה? זה לא באמת עובר – אנחנו פשוט גוררים את הכאב איתנו.
נסי לראות אם עולה לך אירוע כשלהו מהעבר שיכול להיות שצרב לך כאב שאת עדיין נושאת אותו, אפילו רק כזיכרון עמום. נסי לבדוק רגע מה קופץ לך במחשבה, האם יכול להיות שהזיכרון הזה משפיע ומנהל תגובות ותחושות שלך היום במצבים או ביחסים עם אנשים…
הקשר הנסתר: איך הרגשות משפיעים על הגוף
הרגשות שלנו מטביעים חותם בגוף הפיזי, וממשיכים להשפיע עלינו גם כשנדמה שהצלחנו לשים אותם בצד:
בהיבט המנטלי: דיכאון וחרדה
בהיבט הפיזי: כאבים כרוניים ותסמינים גופניים במערכת העיכול, הנשימה, לחץ הדם ועוד
לפי סקר של משרד הבריאות משנת 2004, כמעט 20% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סבלה או תסבול מהפרעת דיכאון או חרדה במהלך חייה.
כשהמדע מאשר: הקשר בין רגשות לכאב פיזי
תחום מדעי חדש יחסית, פסיכו-נוירו-אימונולוגיה, מספק הוכחות מצטברות לקשר הזה. כבר לפני כשלושים שנה, ד"ר סראנו, רופא אורתופד אמריקאי ופרופסור לרפואת שיקום, טען ש"רגשות ומתחי היומיום הינם גורמים ישירים לכאב כרוני ומתמשך".
שיטת הטיפול שלו הייתה פשוטה אך מהפכנית: ללמד את המטופלים את המנגנון הפיזי שבו רגשות גורמים למוח לייצר תסמינים גופניים. לאחר הבנת המנגנון וטיפול במקור הרגשי של הכאב, חוו המטופלים שיפור משמעותי – ללא תרופות, ניתוחים או פיזיותרפיה.
נסי לחשוב על כאב או אי-נוחות שחווית לאחרונה – האם יכול להיות שיש להם מקור רגשי?
מעגל קסמים כואב: כאב, חרדה ודיכאון
כאב פיזי, חרדה ודיכאון הם כמו ביצה ותרנגולת:
- רוב האנשים שסובלים מדיכאון ו/או חרדה מדווחים על כאבים כרוניים
- רוב האנשים שסובלים מכאבים כרוניים מדווחים על דיכאונות או חרדות
הרהרי בשבוע האחרון שלך: כמה פעמים שמת את הצרכים שלך אחרי צרכים של אחרים?
נשים והנטל הכפול
נשים נוטות לסבול יותר מתסמונות כאב כרוניות:
- פי 3 יותר מגברים ממיגרנות
- פי 10 יותר מגברים מפיברומיאלגיה
ייתכן שזה קורה כי נשים שמות את עצמן אחרונות ברשימות העדיפויות שלהן. הן נוטלות על עצמן תפקידים ומחויבויות רבות, ממעטות לבקש עזרה, וסומכות בעיקר על עצמן.
היגיינה רגשית: השגרה שמעולם לא לימדו אותנו
אף אחד לא לימד אותנו לשמור על שגרת היגיינה רגשית. אנחנו לא מתורגלים לעשות פעולות תחזוקה למערכת הרגשית שלנו.
החדשות הטובות הן שתחזוקה רגשית היא לא מסובכת. פשוט צריך לדעת איך לעשות אותה ולתרגל באופן עקבי.
בדקי את מצב ההיגיינה הרגשית שלך
הקדישי רגע לענות על השאלות הבאות:
1.כשאת חווה אכזבה או דחייה, מה בדרך כלל את עושה?
– [ ] ממשיכה הלאה כאילו כלום לא קרה
– [ ] מרשה לעצמי להרגיש, אך לא מעבדת את החוויה
– [ ] מקדישה זמן לזהות, להבין ולעבד את הרגשות שעולים
- כמה פעמים בשבוע האחרון הרגשת סימפטומים פיזיים שייתכן שקשורים למתח רגשי?
(כגון: כאבי ראש, כאבי גב, בעיות עיכול, קשיים בשינה)
– [ ] כלל לא
– [ ] פעם או פעמיים
– [ ] כמעט בכל יום
- מתי לאחרונה הקדשת זמן מיוחד רק לעצמך, לטיפול ברווחה הרגשית שלך?
– [ ] בשבוע האחרון
– [ ] לפני יותר משבוע אך פחות מחודש
– [ ] לא זוכרת מתי בפעם האחרונה
אם סימנת את האפשרות השלישית בשאלה 1, ו/או בשאלה 2, ו/או בשאלה 3 – זה סימן שכדאי לך להקדיש יותר תשומת לב להיגיינה הרגשית שלך.
אם מעניין אותך ללמוד ולתרגל תחזוקה והיגיינה של המערכת הרגשית שלך, אני כאן בשבילך.
אפשר להתחיל בצעד קטן. אפשר לבד, הרבה יותר נעים לעשות את זה יחד
שלך, יעל
