בדידות היא רגש ולא מציאות

בדידות היא סימן של הגוף, ממש כמו כאב, צמא, רעב ועייפות, סימן לזה שצורך הישרדותי שלנו לא מתמלא – צורך בחיבור אנושי משמעותי.

פעם בעבר הלא כל כך רחוק, לפחות במונחים אבולוציוניים, חיבור אנושי היה אחד המפתחות החשובים להישרדות – חיינו בקהילות והיינו תלויים זה בזה ובלהקה שלנו כדי שיהיה לנו מספיק אוכל, מחסה, והגנה מפני תוקפים. לכן, מבחינת מבנה המוח והתפקוד שלו [ושלנו] החיבור האנושי הוא צורך חיוני ממש כמו חמצן אוכל שתיה ושינה, והוא מתריע – באמצעות יצירת תחושת בדידות – כאשר הצורך הזה לא מתמלא דיו.

התנהגות לא חברתית, לא מתחשבת ולא אכפתית גרמה בימי המערות לדחייה של האדם מהקהילה – ואז זו הייתה סכנת חיים ממשית, לכן המוח פיתח סנסור, ממש כמו פעמון אזעקה, לזיהוי מצבים של דחייה, ולהתריע, באמצעות כאב רגשי, שאנחנו בסכנת דחייה = סכנה הישרדותית, וצריך לשנות משהו בהתנהגות או בגישה ולהתחבר חזרה לשבט.

פעם, כאשר ההישרדות המידית שלנו הייתה אינסטינקטיבית תלויה בצורה הכי פיסית ברורה ואינטואיטיבית בשבט שלנו, לא יכולנו להרשות לעצמנו להתעלם מהכאב שמתריע על חשש מדחייה – לכן חשש מדחייה עבד כנראה ממש טוב כי הוא דחף אותנו לחפש דרכים לחזור להתחבר לשבט, להתאים את עצמנו לחיים קהילתיים. עם הזמן, וההתקדמות של האנושות, החשש ההישרדותי נהיה הרבה פחות ברור ומוחשי, ולכן כאשר הכאב של החשש מדחייה התעורר, לא נדחפנו לחזור לקשר, אלא התחלנו להתמודד אתו, כמו עם כל כאב רגשי אחר, באמצעות ניסיון להדחיק אותו.

נראה שהיום המנגנון הזה של זיהוי סכנת דחייה, איבד את הכוונון הנכון שלו, כי אנשים היום כבר לא חייבים את החברה כצורך הישרדותי טהור מובהק ,לפחות לא במבט ראשון [וזאת אגב טעות, כי מחקרים מוכיחים שבדידות מגדילה את סיכוי למוות מוקדם, יותר מעישון או השמנת יתר – כלומר הסיכון ההישרדותי עדיין קיים, רק שהוא הרבה פחות נראה לעין, ולכן זה מבלבל]. האיתות הזה של הבדידות לא דוחף אותנו לייצר את ההתנהגות שתעזור להתמודד עם הבדידות- שהיא לחפש דרך חזרה להתחבר, למרבה הצער קורה דבר הפוך, אנשים מפרשים לא נכון את המשמעות של האיתות הזה – רגש הבדידות – וככל שהפחד מדחייה כואב יותר, הוא מפחיד יותר, והוא דוחף אנשים להתנהג באופן שמרחיק אותם יותר, כך הבדידות הופכת לתחושה כרונית. וככל שאנחנו מתרגלים תחושה מסוימת כך היא תופסת יותר ויותר מקום בפיסיולוגיה שלנו.

תחשבי על מצבור פתיתי שלג, כדור קטן, שרק מתחיל להתגלגל במורד הר, אם עוצרים אותו בהתחלה, כאשר הוא עדיין קל נוצה, קל להשתלט עליו, לפזר או לעצור אותו. כאשר הוא כבר הרחק במורד ההר, הוא כבר כדור שלג ענקי מאיים וכבד, שיכול בקלות למחוץ אותנו.

אם היינו יודעים לזהות את הניצנים הראשונים של רגש הבדידות, להבין שהמשמעות שלהם היא שאנחנו חוששים מדחייה – שזה חשש הכי טבעי אנושי ונורמלי, ושכולם חווים אותו ברמה כזאת או אחרת, בשלב כלשהו בחייהם – היינו משקיעים זמן ואנרגיה בלמצוא דרכים מעצימות להתמודד עם החשש הזה, והוא היה מתפוגג. במקום זאת אנחנו נוטים להתעלם מהאיתות הזה, ולהיסגר עוד ועוד בתוך עצמנו, אנחנו נוטים לפרש את המציאות יותר נגדנו, גם אם היא ניטרלית ואפילו לטובתנו, יש לנו יותר ויותר אשמה עצמית, מחשבות של "מה לא בסדר איתי". אנחנו מפקפקים יותר ויותר בעצמנו, בכוחות שלנו ובערך שלנו. נמנעים ממפגשים עם אחרים וכך מגדילים עוד יותר את תחושת הבדידות שלנו. והכל כי אנחנו טועים בפרשנות שאנחנו נותנים לתחושת הבדידות.

אם את בתחושת בדידות, זה לא בהכרח כי זאת המציאות, דווקא יש סיכוי גבוה שאת מפרשת את המציאות נגדך, הרבה יותר ממה שהיא באמת.

אם את בתחושת בדידות, הצעד הראשון הוא להתחבר לעצמך, לזהות שאת כנראה חווה כרגע, משום מה, חשש מדחייה – גם אם זה נראה לך על פניו לא הגיוני – לזכור שזה חשש הכי נורמלי ואופייני לכל בני האדם, ולחפש את הדרך שלך להתמודד עם החשש הזה בצורה מעצימה.

צעד ראשון בדרך, בניגוד לאינסטינקטים שלך כרגע שדוחפים אותך להסתגר בתוך עצמך, הוא לחשוב למי את יכולה להושיט יד, כדי להתחבר ולבקש עזרה.

בדידות היא חוויה אנושית אוניברסלית.

היא חלק מהמבנה הביולוגי שלנו.

כל אדם, מתישהו, במידה מסוימת חווה בדידות – בלי קשר לכמה הוא מפורסם, עשיר, מצליח, יפה או כריזמטי.

זה לא משהו להתבייש בו או להסתיר וזה לא אומר שום דבר על האיכות התכונות או המהות שלך כאדם.

תחושת הבדידות עלולה לגרום לנו להסתגר, ואז למצוא את עצמנו במציאות מבודדים ומנותקים.

הדרך לטפל בבדידות היא לטפל בעולם הרגשי העצמי, ולאפשר לעצמנו להתחבר ולהרגיש שייכות.

לבקש עזרה ותמיכה, זו לא חולשה, זה אומץ.

ויש מה לעשות.

מה את אומרת, אולי תני לזה צ'אנס?

Image by <a href="https://pixabay.com/users/pexels-2286921/?utm_source=link-attribution&amp;utm_medium=referral&amp;utm_campaign=image&amp;utm_content=1284028">Pexels</a> from <a href="https://pixabay.com//?utm_source=link-attribution&amp;utm_medium=referral&amp;utm_campaign=image&amp;utm_content=1284028">Pixabay</a>

כתבו תגובה