יעל טומשין
לכול אחת יש את ה"קלף המנצח" שלה. אחת יודעת תמיד להיות שם בשביל אחרים, אחת יודעת להצחיק, אחת יודעת להנהיג ולסחוף אחריה, אחת מוכשרת בספורט.. אני תמיד הייתי ה"חכמה", התלמידה המצטיינת, זו שמבינה מהר ומבצעת טוב.
מאחר ותמיד היה חשוב לי הצדק, היה חשוב לי להביע את דעתי, ולא חששתי מוויכוחים, היה ברור לי, ולמי שהכיר אותי, שאני עומדת להיות עורכת דין. ואכן כך היה. הייתי עורכת דין מוערכת במשרד מצליח, הייתי לגמרי ב"דרך הנכונה"
פתאום כל הכלים שעבדו לי כל כך טוב עד עכשיו, בעיקר הרציונליות,
האסרטיביות והלשון החדה, לא ממש עזרו. להיפך.
מצאתי את עצמי כועסת הרבה יותר ממה שהייתי רוצה, מגיבה באוטומט, וכמובן מוצפת רגשות אשמה אחר כך.
הרגשתי מתוסכלת ותקועה. לא ידעתי איך להיות האמא שרציתי להיות, ולא הצלחתי להגשים לעצמי את חלום המשפחה החמה והאוהבת.
יום אחד, מבין ערפילי הייאוש והתסכול, היה לי רגע של הבנה ברורה – אף אחד לא יבוא "להציל אותי" מהמצב הזה. זה התפקיד והאחריות שלי למצוא את הדרך שבה זה יעבוד לי טוב יותר. ושאם אני לא אפעל כדי למצוא את הדרך המצב רק ילך ויעשה גרוע יותר.
הבנתי שהידע הרציונלי שיש לי לא מספיק כשמדובר בניהול רגשות ויחסים.
נחשפתי לגישתו של דר מארשל רוזנברג, ולעולמה של "תקשורת מקרבת" – NVC , משם המשכתי להעמיק עוד ועוד בגישות שונות של התפתחות אישית.
מאפשרים לי להתמודד טוב יותר עם פחדים. לנהל את עצמי באופן הרבה יותר יעיל ופרקטי, גם בנסיבות שלא תמיד רציתי.
למדתי להתמודד באופן הרבה יותר שלם עם כעסים ותסכולים.
הבנתי שהתמקדות בצדק מרגישה אולי "נכון", אבל הרבה פעמים היא עומדת בדרך, ומפריעה להיות בשלום עם עצמי ועם אחרים, בעיקר כי כולנו לא מושלמים.
לא הפכתי לאדם אחר. אמנם זה קורה היום הרבה הרבה פחות, אבל זה לא אומר, שהיום אני לא צועקת או לא חווה יותר תסכולים; זה כן אומר, שאני כבר לא מתייאשת, ואני גם לא מלקה את עצמי. אני יודעת להתעשת, ולהוציא את עצמי מהמבוי הסתום, שלפעמים גם אני, כמו כולנו, מוצאת את עצמי בו, כי ככה זה בחיים.
כבר שנים רבות שאני לא עורכת דין. אני כבר לא מתמקדת בחיפוש אחר הצדק, אני מחפשת את החיבור, את הדרך לאחדות שבניגודים.
המעבר מהקריירה המשפטית לעבודה רגשית היה בחירה בדרך שיותר נכונה לי. גם כשאנשים סביבי לא לגמרי הבינו את השינוי. בחרתי לחיות חיים שבהם אני יותר שלמה, רגועה, מחוברת.
היום אני מלווה נשים בדרך של אימון רגשי, שבו אני מדברת על השילוב הייחודי הזה: תהליך רגשי -מחשבתי שמאפשר לנשים שמחפשות את הדרך להתחבר לעצמן באותנטיות, לראות את עצמן באמת – ולבחור אחרת.
וזה גם לא בהכרח מחייב תהליך ארוך של "חפירה ארכיאולוגית" בהיסטוריה שלנו..
אפשר להפסיק להגיב באוטומט. להפסיק "להתפוצץ" או "לקפוא". ולהפסיק להרגיש אשמה – לא כי לא אכפת לך, אלא כי את יודעת לקחת אחריות על החלק שלך, ולא לקחת אחריות על דברים שהם לא בידיים שלך.
אם גם את מרגישה שאת יודעת מה נכון אבל לא מצליחה ליישם…
אם את מוצאת את עצמך מגיבה באוטומט ואחר כך מוצפת רגשי אשמה …
אם נמאס לך לכבות שרפות ואת רוצה לנהל את הבחירות שלך …
צרי קשר, יש סיכוי לא רע שהדרך שלי יכולה לעזור גם לך לעבור מאוטומט לבחירה.
להתייעצות ללא עלות בכל נושא, מוזמנת לכתוב אלי
